נצקה Netsuke

נצקה הם פסלים יפניים קטנים, אשר החלו בשימוש ביפן במאה ה-17, ושימשו במקור לתלייה של חפצים אישיים על חגורת הבגד היפני. נקראים בעברית גם נטסקה.
מקור השם הוא בשילוב המילה "נה" שמשמעותה "שורש", עם המילה "טסקה" שמשמעותה "להדק".
השימוש המקורי בנטסקה החל משום שהבגד היפני המסורתי לא כלל כיסים, ולכן נוצר הצורך להחזיק את החפצים האישיים. בדרך כלל הנצקה כלל "אינרו", שהוא קופסה מגולפת להחזקת כסף, תרופות, מקטרות או חותמת אישית.
פסלוני הנצקה עשויים ממגוון חוברים כגון שנהב, חרסינה, עץ ועוד.
עם השנים הפכה אמנות הנצקה לאמנות עצמאית, המביאה לידי ביטוי את התרבות והמיתולוגיה היפנית. אמנות הנצקה היתה פופולארית בעיקר בתקופת אדו, בשנים 1615-1868.
 
קיימים מספר סוגים של נטסקה:

• קָטָבוֹרִי (Katabori) - מילה שמשעותה "גילוף מסביב". הכוונה לפסלון תלת-ממדי מעוגל, וזו הצורה הנפוצה ביותר של נצקה.
• אָנָבוֹרִי - סוג של קטבורי, כאשר הדמויות מפוסלות בתוך חלל המגולף בתוך הנצקה. הצורה הנפוצה ביותר לאנבורי היא צדפה.
• מֵן-נצקה / נצקה-מסכה – פסלו נצקה המדמה מסכה של התיאטרון היפני נו. זו הצורה הנפוצה אחרי קטבורי.
• סָאשִי (Shahi) – הכוונה לפסלוני נצקה מוארכים בצורת מוט באורך של כ-15 ס"מ עם וו בקצהו האחד וחור בקצהו השני.
• אוֹבִי-חָסָאמִי – פסלון נצקה בצורת מוט. הומצא ככל הנראה בסין.
• מָאנג'וּ (Manju) – פסלון נצקה עגול, שטוח ועבה, העשוי בדרך כלל משנהב, שעליו חרוטים תבליטים. השם נגזר משמה של עוגת האורז היפנית, שצורתה עגולה.
• קָגָאמִיבוּטָה (Kagamibuta) – סוג של מאנג'ו פסלון נצקה העשוי בצורת כלי עגול בעל מכסה ממתכת, כאשר המכסה המתכתי הוא החלק המקושט ביצירה. החלק השני יכול להיות עשוי ממגוון חומרים כגון עץ, שנהב, עצם, חרסינה ועוד.
• ריוּסָה (Ryusa) - סוג דומה למנג'ו בצורתו, אך במקום תבליטים, העיגול מגולף כך שיעביר אור (הכלי חלול). הסוג קרוי על שמו של אמן נצקה שחי בסוף המאה ה-18 אשר המציא את הסגנון החדש.
• קָרַקורי – פסלון נצקה עם חלקים ניידים או הפתעות מוסתרות.