אוריינטליזם Orientalism
המונח אוריינטליזם מתייחס לגישה של העולם המערבי כלפי תרבות המזרח - "האוריינט" – הקרוב והרחוק.
גישה זו מבטאת למעשה את ההנחה, כי תרבות המערב בכלל, ואירופה בפרט, היא מרכז העולם, ואילו המזרח הוא האחר, הרחוק, השונה.
במקור נעשה השימוש במונח אוריינטליזם על ידי אמנים צרפתיים, בבואם לתאר את ארצות המזרח וצפון אפריקה, ולמעשה כדי לבטא עמדה פוליטית של עליונות ושליטה על תרבויות המזרח.
אולם דווקא בעולם האמנות המודרני יותר, הכוונה היא פעמים רבות לשימוש שעושים אמנים ביצירותיהם במוטיבים של המזרח, כגון לבוש, נוף, כלי נגינה, הוויה ועוד, המציגים את המזרח כעולם אקזוטי, יצרי, ייחודי וקסום.
באמנות הישראלית נעשה שימוש במוטיבים מזרחיים בעיקר על ידי אמנים שהגיעו לארץ מאירופה כגון נחום גוטמן, אבל פן, ראובן רובין, ישראל פלדי ועוד. יוצרים אלה התייחסו בעיקר לתושבים הערבים שהיו בארץ באותה עת, וסימלו עבורם את השורשיות וההיאחזות בקרקע, שהיו מנוגדים לגולתיות של היהודי הנודד.
גישה זו מבטאת למעשה את ההנחה, כי תרבות המערב בכלל, ואירופה בפרט, היא מרכז העולם, ואילו המזרח הוא האחר, הרחוק, השונה.
במקור נעשה השימוש במונח אוריינטליזם על ידי אמנים צרפתיים, בבואם לתאר את ארצות המזרח וצפון אפריקה, ולמעשה כדי לבטא עמדה פוליטית של עליונות ושליטה על תרבויות המזרח.
אולם דווקא בעולם האמנות המודרני יותר, הכוונה היא פעמים רבות לשימוש שעושים אמנים ביצירותיהם במוטיבים של המזרח, כגון לבוש, נוף, כלי נגינה, הוויה ועוד, המציגים את המזרח כעולם אקזוטי, יצרי, ייחודי וקסום.
באמנות הישראלית נעשה שימוש במוטיבים מזרחיים בעיקר על ידי אמנים שהגיעו לארץ מאירופה כגון נחום גוטמן, אבל פן, ראובן רובין, ישראל פלדי ועוד. יוצרים אלה התייחסו בעיקר לתושבים הערבים שהיו בארץ באותה עת, וסימלו עבורם את השורשיות וההיאחזות בקרקע, שהיו מנוגדים לגולתיות של היהודי הנודד.
