נקודת מגוז vanishing point
נקודת מגוז, או נקודת ההיעלמות, היא נקודה דמיונית בתמונה, שאליה מתנקזים הקווים בציור, וכך נוצרת בציור פרספקטיבה ואשליה של עומק.
השימוש בנקודת מגוז נועד על מנת להעניק לציור דו מימדי תחושה של עומק ומרחב תלת מימדי. השימוש נשען על ההנחה, כי עצמים רחוקים נראים תמיד קטנים יותר מעצמים קרובים. לכן, הצייר למעשה קובע הירארכיה בציור בין אלמנטים קרובים לאלמנטים רחוקים, ובכך קובע מעין ציר עומק דמיוני בציור.
נקודת המגוז הדמיונית מסייעת לצייר לקבוע בצורה מדויקת את גודלם של האלמנטים בציור אחד ביחס לשני. למעשה, אל נקודת המגוז בציור נמתחים קווי עזר דמיוניים או ממשיים בציור. הרשת שנוצרת באמצעות קווים אלה, מסייעת לקבוע את גודלם היחסי של האלמנטים בציור.
כמו כן, בתוך ציור אחד יכולות להיות יותר מנקודת מגוז אחת.
השימוש בנקודת מגוז החל לאחר תקופת ימי הביניים, שבה הציורים סבלו מחוסר פרספטקיבה ועומק. הציירים ניסו למצוא דרכים ליצירת עומק בציורים.
גישה זו התחזקה בתקופת הרנסנס, שבה הנסיון היה להנכיח את האדם ביצירת האמנות בתור צופה.
לא בכל ציור ניתן למצוא נקודת מגוז, אולם ציורים הנענים לחוקי הפרספקטיבה הקלאסית והמדעית יכללו בתוכם נקודת מגוז אחת או יותר.
ציור מפורסם שבו נעשה שימוש בנקודת מגוז הוא ציור הסעודה האחרונה של ליאונרדו דה וינצ'י, שבו נעשה שימוש חזק בתחושת העומק, כך שהעין והמבט נמשכים לדמות שבמרכז התמונה, היא ישו.
השימוש בנקודת מגוז נועד על מנת להעניק לציור דו מימדי תחושה של עומק ומרחב תלת מימדי. השימוש נשען על ההנחה, כי עצמים רחוקים נראים תמיד קטנים יותר מעצמים קרובים. לכן, הצייר למעשה קובע הירארכיה בציור בין אלמנטים קרובים לאלמנטים רחוקים, ובכך קובע מעין ציר עומק דמיוני בציור.
נקודת המגוז הדמיונית מסייעת לצייר לקבוע בצורה מדויקת את גודלם של האלמנטים בציור אחד ביחס לשני. למעשה, אל נקודת המגוז בציור נמתחים קווי עזר דמיוניים או ממשיים בציור. הרשת שנוצרת באמצעות קווים אלה, מסייעת לקבוע את גודלם היחסי של האלמנטים בציור.
כמו כן, בתוך ציור אחד יכולות להיות יותר מנקודת מגוז אחת.
השימוש בנקודת מגוז החל לאחר תקופת ימי הביניים, שבה הציורים סבלו מחוסר פרספטקיבה ועומק. הציירים ניסו למצוא דרכים ליצירת עומק בציורים.
גישה זו התחזקה בתקופת הרנסנס, שבה הנסיון היה להנכיח את האדם ביצירת האמנות בתור צופה.
לא בכל ציור ניתן למצוא נקודת מגוז, אולם ציורים הנענים לחוקי הפרספקטיבה הקלאסית והמדעית יכללו בתוכם נקודת מגוז אחת או יותר.
ציור מפורסם שבו נעשה שימוש בנקודת מגוז הוא ציור הסעודה האחרונה של ליאונרדו דה וינצ'י, שבו נעשה שימוש חזק בתחושת העומק, כך שהעין והמבט נמשכים לדמות שבמרכז התמונה, היא ישו.
