סגרפיטו Sgraffito
סגרפיטו - Sgraffito - היא טכניקה של ציור על גבי קירות. מקור המילה הוא באיטלקית, ומשמעותה "גירוד מרחוק".
טכניקת הסגרפיטו כוללת ציפוי של הקיר בשתי שכבות או יותר של טיח, כאשר לפני התייבשות הטיח מתבצע ציור על גבי השכבה החיצונית ע"י חריטה או גירוד הטיח וחשיפת השכבה שעמוקה יותר. בתחילה היתה הטכניקה שימושית בצבעי שחור לבן, כשהשכבה הראשונה היתה פיח שחור, ומעליה סיד לבן. במאה ה-13 החלו להשתמש בטכניקת סגרפיטו גם באמנות, בעיקר לצורך ציורים על קירות מנזרים. שם גם החל השימוש בצבעים. בתקופת הרנסאנס הורחב השימוש בטכניקה זו.
בישראל עשו שימוש בטכניקה זו מספר אמנים. כך לדוגמא ניתן לראות בקיבוץ איילון בחזית מפעל "עשת" את ציורו של האמן מאיר שטיינגולד, "העמלים".
שימוש בסגרפיטו בציור קיר במשכן לאמנות עין חרוד
טכניקת הסגרפיטו כוללת ציפוי של הקיר בשתי שכבות או יותר של טיח, כאשר לפני התייבשות הטיח מתבצע ציור על גבי השכבה החיצונית ע"י חריטה או גירוד הטיח וחשיפת השכבה שעמוקה יותר. בתחילה היתה הטכניקה שימושית בצבעי שחור לבן, כשהשכבה הראשונה היתה פיח שחור, ומעליה סיד לבן. במאה ה-13 החלו להשתמש בטכניקת סגרפיטו גם באמנות, בעיקר לצורך ציורים על קירות מנזרים. שם גם החל השימוש בצבעים. בתקופת הרנסאנס הורחב השימוש בטכניקה זו.
בישראל עשו שימוש בטכניקה זו מספר אמנים. כך לדוגמא ניתן לראות בקיבוץ איילון בחזית מפעל "עשת" את ציורו של האמן מאיר שטיינגולד, "העמלים".
שימוש בסגרפיטו בציור קיר במשכן לאמנות עין חרוד